ימים ספורים אחרי שהרשויות בארצות הברית החלו לבדוק את האפליה המגדרית בהוליווד, השחקנית ג'ניפר לורנס יוצאת במתקפה חריפה נגד פערי השכר בין נשים לגברים בתעשיית הסרטים ההוליוודית. בפוסט אורח שכתבה ל"לני", הניוזלטר הפמיניסטי של יוצרת סדרת הטלוויזיה "בנות", לנה דנהאם, מספרת לורנס על הכעס שגאה בה לאחר שגילתה שקיבלה שכר נמוך באופן משמעותי מגברים ששיחקו לצדה.
אחרי שהפגינה אהדה גדולה לישראל, קיבלה ניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם, רשימת בקשות ממשרד החוץ בירושלים שמטרתן גיוס תמיכה בצעדים ל"שינוי היחס המוטה" נגד ישראל. בין הבקשות: ביטול החלטה 2334, צמצום הדיונים במועצת הביטחון על ישראל ומינוי ישראלי לתפקיד בכיר
החלטתי ליצור מימ על ניקי היילי, שגרירת ארה"ב. במימ אפשר לראות את ניקי עם כובע סנטה קלאוס על ראשה כשהיא שואלת את ביבי מה תרצה השנה, הדבר בא להציג אותה בתור סנטה קלאוס ועקב אהדתה לישראל היא מחליטה כאילו לתת את האופציה לישראל לבחור משהו שהיא רוצה שהיא תעשה למענה. ביבי עונה לה בה שהוא כאילו מנצל את העובדה שהיא שואלת ומוציא רשימה ארוכה מאוד של כביכול בקשות שהוא רוצה שתעשה למענו ולמען ישראל. הדבר בא להראות את האבסורד שברשימת הבקשות שמשרד החוץ של ישראל שלח לניקי רק בגלל שהיא לאחרונה החלה לאהוד מעט את ישראל.
קיימים כיום הרבה צורות בהם מוצגים עדות, דתות ואנשים שונים ברחבי העולם על ידי התקשורת רובן שליליות ובעלות סטיגמות רבות והקצנתן למטרות בידור וכו'. בין היתר מוצגים המזרחים, המזרחים מוצגים בתקשורת הישראלית כאנשים חסרי תרבות, בעלי אמונות מוזרות וצורת חיים שלא נראית רגילה ל"אשכנזים". הצורה המבטאת את המזרחים יכולה בדרך כלל לגרום להפליה לגזענות ושנאה או זלזול באנשים אשר שונים מאדם כלשהו בגלל גזעו, צבע עורו או מינו. ברחבי התקשורת ניתן לראות את המזרחים מיוצגים כאנשים קולניים, אגרסיביים ובעלי דקדוק והגייה לא ברורים. אני מאמינה כי שימוש התקשורת בגורמים אלו למטרת קידום מוצרים או אידיאולוגיות היא די פגומה ולא גורמת לנו כאנשים לקבל את האחר בצורה אותה בדרך כלל מנסים ללמד אותנו, אלא להמשיך להידבק על גבי הסטיגמות שלרוב אינן אפילו אמיתיות ואינן תקפות לגבי רבים מאותה עדה. ניתן לראות במקומות רבים כמו סדרות (זגורי אמפריה, שנות ה-80) וסרטים (סלאח שבתי, פוקהונטס) יחס שונה ומזלזל מאנשים "לבנים, "אשכנזים" כלפי אותם אנשים מזרחיים או "פראיים" רק כי אינם גדלו על אותם ערכים או באותה צורה בה האשכנזים גדלו, ולכן האשכנזים, שמאמינים כי הם חיים בדרך הטובה ביותר ורוצים להפיץ אותה כלפי האנשים ששונים מהם, כי הם הרי לא מספיק "חכמים" או לא מספיק "מתורבתים" והדבר לא צריך להיות ככה. לעומת דברי הקודמים, אני רוצה לציין כי אני מבינה את הצורך של התקשורת לייצא דברים על ידי סטיגמות ועל ידי סטראוטיפים, כי זה אחרי הכל מה שרוב הארץ מכירה, אך הסטיגמות אינן ספציפיות כלפי מזרחים, אלא ישנן פרסומות וסדרות וסרטים שונים שבהם יש גם שימוש בסטיגמות על דתות מינים וגזעים שונים (רוסים, אתיופים, ערבים...) אני מבינה את השימוש בהם כמטרת צחוק הרי גם אותם אנשים הבאים מאותה קהילה או עדה ידעו לצחוק על עצמם מדי פעם ולהבין שהרי זה לא נכון והדבר רק נועד לשעשע מעט ולתת יותר רייטינג או יותר קניות של מוצר וכו'. ברור שהכל צריך להיעשות בכמות הטעם הטוב ולא להפוך להקצנה מוגזמת בדרך של הצגת הנושא. לסיכום אני רוצה לומר כי אחרי הכל, בגדול שימוש במגרעות של אחרים למטרת העלבתם היא לא טובה ויכולה לגום לדברים שליליים בצורה בה האדם עליו נאמרים הדברים יכול להיעלב או להרגיש כאילו יש כלפיו שנאה. אבל אני כע מאמינה שמותר להשתמש במעט סטיגמות פה ושם למטרות שיווק כל עוד הדבר נעשה בטעם הטוב ואינו פוגע ברמה דרסטית באף אחד, אחרי הכל כולנו אוהבים מידי פעם לראות משהו מצחיק על מישהו אחר ואפילו על עצמנו, על ידי כך שנצחק ונגיד "כן, גם אצלי זה קורה".
מופאסה היה המלך של הממלכה, ואביו של סימבה. הוא היה מנהיג גדול ששמר על סדר והרמוניה בממלכתו כשכולם העריצו אותו ותמכו בו, כל החיות למיניהם. מופאסה האמין במעגל החיים ושצריך לשמור על קיומו בצורה מושלמת ובעצם בדרך בה הוא שלט. הוא רצה שאחריו יבוא בנו למשול על השטח שלו כדי להמשיך את השושלת של המלכים. כמו כן, סימבה ראוי להיות יורש העצר כי הוא בנו של המלך וככה זה צריך להיות, כי אין יותר טוב מבנו של המלך להיות למלך הבא.
מה לא היה בסדר בהתנהגותו וביחס שלו?
בתחילת הסרט, מופאסה מראה את בנו שנולד לא מזמן לעיני כל הממלכה ולכל החיות. בכך הוא אומר שרק בנו יהיה הבא למשול ובעצם קובע מראש את ההמשך שיבוא רק ממשפחת המלוכה אפילו שיכול להיות מצב בו יבוא אריה יותר טוב שיוכל למשול יותר טוב בממלכה.
מופאסה מתייחס בזלזול לאחיו הקטן סקאר. לאחר שסקאר החליט כי אינו רוצה להופיע בטקס היוולדו של סימבה, מופאסה משתמש בתפקידו כמלך לאיים על אחיו ולקח את היחס שהוא חושב שמגיע לו עקב התנהגותו ה"רעה וה"מזלזלת" של סקאר.
מופאסה הורס לבנו את הילדות בכך שמכתיב לו כיצד עליו להתנהג בגיל מאוד צעיר, כי הינו עומד להיות מלך, וגורם לו להרגיש כאילו הוא עליון על אחרים בכך שהוא אומר שהכל (כל הממלכה) שייכת לו.
מופאסה מתנהג בזלול כלפי עובדיו כדי לשעשע את בנו ובכך משפיל אותם. כאשר מופאסה, סימבה וזאזו (תוכי שהינו יועץ המלך) הלכו לסיבוב, מופאסה גרם לזאזו לעצום את עיניו ולהסתובב ורמז לבנו להכנס למצב טורף, כדי "לצוד" את זאזו.
מופאסה השאיר את בנו ללא השגחה וכך מגיע למצב שבו בנו עושה כרצונו בלי להתחשבן על אף אחד והולך למקומות שנאמר לו כי אסור ללכת אליהם.
מופאסה מתנהג בתקיפות לצבועים מול בנו, גורם לו לחשוב שאלימות היא דרך שאפשר להשתמש בה כדי לצאת מדברים או ממצבים שונים.
מופאסה מלמד את סימבה עובדות שקריות, כדי לשמור על מסורת "מיתוס" של דורות המשפחה כדי שלא יעלם וימשיכו לחיות באמונה כלפיו. מופאסה אומר כי הנקודות הזוהרות בשמיים הם נשמות של כל המלכים הקודמים של הממלכה, ובעצם מדובר בכוכבים.
מופאסה מכיר את האישיות של אחיו סקאר, ובכל זאת מרשה לבנו להסתובב איתו ללא השגחה.
ברגע שהעדר רץ, עומד לרסק את סימבה, מופאסה היה צריך לעצור אותם. בתור מלך של הממלכה, היה אמור להצליח להרגיע אותם ולגרום להפסיק לרוץ, כי הרי כולם צריכים לצייט למלך.
מופאסה לא חשב ופעל באופן אימפולסיבי כשגילה על העדר שרץ. בתור מלך, הוא צריך לחשוב על מעשיו ולהבין כי לא יוכל להתמודד מול העדר לבד והיה צריך לקרוא לעזרה.
ברגע שמופאסה עומד ליפול מהצוק וסקאר כאילו מחזיק אותו מליפול, מופאסה קורא לו "אחי" כאילו כדי לכפר על כל היחס השלילי והזלזול שהעניק לו ובכך חושב שיוכל להעביר את כל מה שהיה בניהם ולגרום לסקקאר לסלוח לו ולהציל אותו.
מופאסה הפך את סימבה לכל כך תלותי בו, שסימבה ברח מהכל והאמין כי לא יוכל להיות מלך בלי אביו לצידו.
מופאסה גרם לסימבה להיות כל כך תלותי בו שסימבה צריך לדמיין אותו אחרי מותו כדי שיאשר לו וידרבן אותו לחזור לממלכה שלו ולמלוך בה.
גם אחרי מותו, מזכיר מופאסה לסימבה, כי הוא צריך לחזור ולהיות מלך, וכי עדיין בעצם אין לו את הבחירה לעשות מה שהוא רוצה ולהיות מי שהוא רוצה.
סימבה - אליסא:
סימבה הוא המלך לעתיד, ובנו של מופאסה. כמו שראינו בסרט מאז שסימבה היה גור אריות קטן מופאסה, אביו, חינך אותו איך להיות מלך, ואיך מופאסה מלמד את סימבה להיות מלך טוב.
התנהגות שלילית:
מאז שסימבה הבין שהוא יהיה המלך בעתיד הוא לא התייחס בכבוד לאף אחד, הוא זלזל בחיות החלשות ממנו (זאזו).
סימבה חושב שבגלל שהוא המלך לעתיד מותר לו לעשות מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, ואפילו כשאביו אומר לו שאסור ללכת לאזור האפל הוא עדיין הולך לשם.
בגלל שהוא הנסיך שמיועד להיות המלך הוא חושב שאף אחד לא יכול לפגוע בו (כשהוא נתקל בצבועים הוא אומר להם שהם לא יכולים לפגוע בו הוא המלך לעתיד).
לסימבה לא אכפת יותר מהילדות, הוא רוצה שזה יעבור מהר, הוא רוצה להיות כבר מלך (השיר).
כשסקאר אמר לסימבה שהוא - סימבה - הרג את מופאסה ואומר לו לברוח, סימבה בורח וכך הוא בורח גם מהאחריות שלו.
כשנלה מוצאת אותו ואומרת לו שהממלכה זקוקה לו, סימבה מסרב לחזור בגלל שהוא מפחד - הוא בורח מהאחריות שלו כמלך, והוא חושב שבלי אביו הוא לא יהיה מלך טוב.
התנהגות חיובית:
אחרי שסימבה בורח הוא נתקל בטימון ופומבה, חיות יותר חלשות מימנו אך הוא עדין מכבד אותם ונשאר איתם.
הוא מגן על טימון ופומבה.
הוא מתמודד עם העבר שלו וחוזר לממלכה כדי לקח את השלטון מסקאר.
הוא נלחם בסקאר כדי להציל את הממלכה.
סארבי- גילי:
סראבי הייתה המלכה ,אימו של סימבה ואשתו של מופאסה שהיה המלך.
לאחר שמופאסה מת הגיע זמנו של סימבה למלוך ולהעשות למלך, אך הייתה שמועה כי סימבה גם מת.
התנהגותה השלילית של סארבי :
מות סימבה הייתה רק שמועה וסארבי לא באמת ראתה זאת, היא בחרה להאמין בכך. היא נתנה את המלוכה לסקאר בקלות ואינה נלחמה על כך שבנה צריך למלוך ואין לדעת אם הוא באמת מת כיוון שאף אחד לא ראה זאת. סארבי בחרה להאמין לשמועה, היא פחדה לקחת על עצמה את האחריות כי מפחדת שהשמועה אכן נכונה והיא סתם נלחמה. בנוסף לכך, היא פחדה מסקאר ובכך בחרה להאמין בשמועה ולהציל ולהגן על עצמה , לא עניין אותה מה יחול על הממלכה לאחר שסקאר ימלוך עלייה. מכאן ניתן להבין כי סארבי גם היא לקחה חלק בכל התועבה שנעשתה על שממלכה של מופאסה, שנחרבה והפכה להיות מקום אפור,נידח ,חסר מים ומזון, מקום מת.
הצבועים- עדי:
הצבועים הם החיות אשר הוגלו מארץ התקווה, ומקום המחייה שלהם הוא ה"אזור האפל", בית הקברות לפילים. הצבועים הם שלישיה, אד, שנזי ובנזאי. הצבועים הם החיילים של סקאר, הם עושים את כל מה שסקאר מצווה עליהם. ה"אזור האפל" הוא אזור בלי אוכל ומים, קשה לשרוד שם. סקאר מגיע ומציע לצבועים עסקה- הם יעשו את מה שהוא דורש מהם ובתמורה הם יקבלו אוכל ומים, אבל יוצר מכך מעמדם יהיה כמו של האריות, סקאר מציע להם לשלוט ביחד איתו. הצבועים היו נתונים במצב קשה מאוד, והיו חייבים לקבל את העסקה של סקאר, הם רדפו ואיימו על סימבה כי כך צוויה עליהם סקאר, הם עוזרים לסקאר בתוכניתו להשתלט על כס המלוכה משום שהוא מבטיח להם חיים טובים יותר, הם יפסיקו לחיות במקום שאין בו אוכל ומים ומעמדם יהיה שווה לאריות. בנוסף לכך בסוף הסרט רואים חלק מצד אחר שיש לצבועים, כאשר סימבה וסקאר נלחמים הם שומעים שסקאר מאשים אותם בכל מה שקרה לארץ התקווה, וגורמים למותו של סקאר, לאחר שסימבה מפיל אותו מהצוק הם מקיפים אותו והורגים אותו, הצבועים עשו דברים רעים, אבל בגלל שלא הייתה להם ברירה, אבל בזמן שסקאר האשים אותם בכל המזימה הזו, דבר שהוא אינו נכון, והם שומעים זאת -הם גורמים לסקאר "לשלם את המחיר" והורגים אותו.
סקאר- שיראל:
סקאר היה אח של מופאסה, דודו של סימבה. הוא היה הבא בתור לקבל את המלוכה לאחר מופאסה אך למופאסה נולד את סימבה והוא הפך להיות הבא למלוך. סקאר היה חבר של הצבועים, הוא ניסה להשיג את המלוכה ולא היה משנה לו באיזו דרך העיקר למלוך, כאשר הגיע למלוכה הוא לא הצליח להנהיג אותה כמו מופאסה, פחות כיבדו אותו והחיות היו בסכנה.
מדוע סקאר עשה מה שהוא עשה? -הצבועים צחקו על סקאר על העובדה שהוא הביא להם אוכל אך בכל זאת זילזלו בו לאחר שסימבה ברח לו. -סימבה בא אל סקאר ומשוויץ בפניו שהוא עומד להיות המלך ודבר זה עיצבן והכעיס את סקאר מאוד. -מופאסה לקח את בנו להיותמלך וסקאר איבד את המלוכה. -מופסאה אחיו הגדול כביכול אמור לדאוג לו והוא בכלל מזלזל בו ומלגלג עליו. שיר לניתוח- אהבה יש באוויר השיר מדבר על היחסים שמתפתחים בין סימבה לנאלה. כשהיו ילדים הם היו רק חברים ולא ראו שיתפתח בניהם קשר רומנטי, אבל עכשיו כשהם מבלים קצת זמן ביחד הם שמים לב כי יש להם רגשות אחד לשני.
בתחילת השיר רואים את טימון ופומבה מבואסים ועצובים, כי הם מבינים עוד לפני שסימבה ונאלה הבינו בעצם, כי בעצם מתפתח שמה משהו רומטני.
כל השיר טימון ופומבה לא מעוניינים בקשר הזה והם מרגישים כאילו סימבה ינטוש אותם וישכח אותם אם ימצא אהבה והיה עם נאלה. לעומתם נאלה וסימבה נראים מאוד שמחים, הם קופצים ורצים וצוחקים, והם בעצם מתחילים להבין כי מתפתח משהו בניהם והם חווים רגע. שני קטעים בהם יש דגש על הרגש של הדמיות ועל מה שהם חושבים על המתרחש באותו רגע של השיר.
כבר ניתן להבין כי טימון הבין שהקשר בין סימבה לנאלה אינו קשר של חבים בלבד אלא יותר מזה, הוא מבין גם שאם הם יהיו ביחד יקרה אסון, והאסון שיקרה הוא בעצם נטישתו של סימבה בכך שיבחר באהבה, בנאלה, ולא בהם, בחברים שלו. ניתן לראות בטימון צד אגואיסטי בזה שהוא לא רוצה לתת לחברו הטוב למצוא אהבה רק כדי שישאר איתו והם ישארו שלישייה, טימון כבר פונה ישר למחשבות שליליות ופסימיות, שבעצם אומרות שיש רק אפשרות אחת, שאם סימבה ימצא אהבה הוא יעזוב אותם ולא יהיה חבר שלהם יותר, הוא לא חושב על האופציה שהם ישארו חברים וגם סימבה יוכל להיות עם נאלה או על האופציה שבכלל לא יקרה בניהם משהו.
כמו כן, ניתן לראות את העקשנות והמסירות שלהם לאמונותיהם פן לשלילי ופן לחיובי. סימבה הינו עם העקשנות השלילית שלו, לחוסר רצון שלו להתמודד עם דברים ובעצם רצונו לחיות בלי בעיות ובלי קשיים. לעומתו, נאלה עם עקשנות חיובית, היא מנסה לשכנע אותו לחזור, שהממלכה זקוקה לו, בכך מנסה לעזור לו, לה ולממלכה כולה.
המאמר מקשר את השיח הציבורי עקב היותם של מועצת התלמידים הארצית כדבר מקשר בין הילדים והתלמידים בארץ למוסדות השלטון. בכתבה המועצה ערכה סקר שבעצם בדק את הדעה הארצית של ילדים בקשר לכמה זמן נשכת ההמתנה לטסט והגיע למצב ש עד כשלושה חודשים, עקב דעת הקהל מהמועצה הלכה לדון עם שר התחבורה , עוד חלקים בממשלה כשי לטפל בבעיה דרך דיון ומציאת פתרון כשי להקל על בעיית בני הנוער בארץ. כמו כן, הם ראו בשביתה כגורם מאיץ לפתרון הבעיה ואף היה איום על התקיימותה. הדבר מראה כי יש דיונים וקשר עם האזרחים בקשר למצוקותיהם ובעיותיהם וכי יש דרך לטפל בהן ודרכים לגשת איתם אף לשלטון כדי שבאמת הבעיה תטופל.
